יום רביעי, פברואר 1, 2023
Homeהלכותהלכות פסח / חלק ז

הלכות פסח / חלק ז

שואלין ודורשין בהלכות הפסח – מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א

א. נהגו הבכורים להתענות בערב פסח, זכר לנס שנצלו במכת בכורות. וידועים דברי רבותינו שהרבה מן הבכורים היו כמרים לעבודה זרה במצרים והרבה מבכורי ישראל בזמן ההוא היו מן החוטאים, כמו שמובא בנביא (יחזקאל כ, ח) "וימרו בי.. איש את שיקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו" והקב"ה חס עליהם והצילם (מובא בכל בו)

ב. נשים בכורות אינן מתענות, משום שהתורה לא נתנה שום קדושת בכורות בנשים.

ג. בהרבה קהילות נהגו שבסיום תפילת שחרית עושים סיום מסכת וסעודת מצוה, והבכורים פותחים הצום.

ומי שהולך לסעודת מצוה של סיום מסכת, יקפיד להבין מה מדברים שם ומה לומדים, ולא ישב שם רק בכדי לאכול ולשתות.

ד. מובא ברבנו חיים פלאג'י זצוק"ל (חיים לראש) נוהגים לפדות הבכורים בערב פסח, כמו שפדאם ה' יתברך במצרים וכו'. ונראה שמי שחננו ה' בעושר, יפדה עצמו בחמישה סלעים כסף ויחלקם לעניים תלמידי חכמים. ואם אינו עשיר, יפדה עצמו בק"ס פרוטות כדרך שפודים חולים ויחלקם לעניים בערב פסח, ומי שמתענה ‏אינו צריך פדיון.

אך אצלנו נהגו אבותי ורבותי זצוק"ל, לסיים מסכת או שהולכים לסעודת ברית מילה.

RELATED ARTICLES
- Advertisment -
Google search engine

Most Popular

Recent Comments