א. רבי אלימלך מליז'נסק היה קדש קדשים. מר זקננו רבי מאיר אבוחצירא אומר שאפילו אדם שלא לומד בספר "נועם אלימלך”, יש סגולה להנצל מכל רע, להחזיק את הספר בבית. בספר יש כוכביות הנראות לא קשורות למאמרים, אחד הצאצאים שלו רצה להדפיס את הספר ללא אותם כוכביות,ביום שיצא לאור – אותו אדם נפטר, כי באמת יש בהם סודות גדולים. "הנועם אלימלך" היה מאחד הצדיקים שלא חיו לפני הרבה זמן, ואפשר עוד להרגיש את הקדושה שלהם, הם הגיעו לדבקות גדולה עם הקב"ה.
ב. רבי יהודה הנשיא מחבר המשניות, אומר על עצמו שהוא הגיע למעלות יותר מחבריו בגלל שראה את רבי מאיר מאחוריו, ואם היה זוכה לראותו מלפניו היה מגיע ליותר. מה פירוש דבריו? אדם שנמצא ליד צדיקים לא תמיד יודע איך לנצל את זה, לא יודע איך להתנהג, וגם אחרי שהצדיק נפטר לא יודע איך להשתמש בזכרונות שלו. אנחנו נזכרים בצעירותינו,בזמן שהיינו ליד מר זקננו רבי מאיר אבוחצירא, רבי משה אהרון פינטו והבבא סאלי – כמה חסרון והפסד שלא ידענו מספיק איך לנהוג, בכל תנועה מעשה ומחשבה שלהם. רבי אומר – לא זכיתי לכח בנפש להתקרב לרבי מאיר (בעל הנס), אבל זכיתי לאחר שהוא נפטר, ידעתי להסתכל וללמוד מההתנהגות שלו. "והיו עיניך רואות את מוריך" צריך לשים תמיד מול עיניו את הרב שלו. רבי יואל מסאטמר אומר שכל אחד צריך שיהיה לו רב אחד בארץ ורב אחד בשמים ותמיד להיות מקושר אליהם.
ג. בעקבות המחלוקת שבין רבי אליעזר הגדול לחכמים, נידו את רבי אליעזר והיה אסור ללכת ללמוד ממנו. בסוף ימיו נכנסו חכמים אצלו, ואמר רבי אליעזר לרבי עקיבא שעונשו חמור מכולם, מחמת שלבו היה פתוח כפתחו של עולם והוא לא למד ממנו. אחרי שנפטר רבי אליעזר, עמד רבי עקיבא והיה בוכה ונותן מכות לעצמו עד שהיה יוצא דם. יש כאן יסוד גדול, רק אחרי פטירתו הם הבינו את גדולתו של רבי אליעזר. מתי שאבא חי,הילדים לא מבינים מה הערך שלו, מתי שנחסר – אז יודעים להעריך. כך גם בפרנסה ובבריאות, אם כולם רואים וגם הוא רואה – האדם לא מעריך,אבל אם הרופא אומר שאולי הוא יאבד את הראייה ח"ו – הוא מעריך ומנצל.צריך לדעת להכיר טובה על כל רגע.
ד. החיים זה דבר חשוב מאוד שה' נתן לנו, כל דקה שעוברת נחסר לנו דקה מהחיים. מתי היה פורים, מתי היה פסח – הכל עובר ברגע אחד. אדם ישב ויחשוב בן כמה אני – איך החיים עברו מהר, כל רגע שעובר – נגמר ולא יהיה יותר, אין יום דומה לחברו – כל יום זה עולם אחר, זה חיים אחרים. בבא סאלי היה מחזיק תפוח ואומר – זה תפוח יחידי בעולם, אין אותו דבר, יש קצת דומה אבל לא מאה אחוז. כל דבר זה מציאות כשלעצמה – צריך להעריך בכל הכח מה שה' נתן לנו. אדם צריך להעריך בכל הכח כל רגע שה' נתן לנו, ולדעת לשמור על מה שה' נתן לנו, כי אדם יגיע רגע לפני המוות ויבכה בכי גדול על העבר, על כל מה שהפסיד.
ה. כתוב בספרים הק' שכמה דקות לפני המוות זה הרגעים הקשים ביותר.הצדיקים עובדים לשלוט על עצמם ברגעים האחרונים. מלאך המוות כולו מלא עיניים, אוחז סכין גדול ומפחיד, אומר לאדם – "תכפור באלקי ישראל ותחיה עוד שנים", הרבה אנשים כופרים, יש בקשות ותפילות שה' לא יקבל אם נעשה רע או נאמר דברים לא טובים. אלה רגעים הקובעים ביותר לנצח האדם. לפני שאדם נפטר מראים לו את חלקו בשמיים, כמו רבי אבהו שהראו לו 13 נהרות של אפרסמון, ולרשע מראים את כל העונש. מסופר על האר"י הק' ועל הבעש"ט, כשהגיע עת פטירתם היו אומרים פסוק "אל תביאני רגל גאווה" (תהילים לו, יב). הראו להם את מקומם הנשגב בשמיים, והם פחדו שלא תכנס להם מידת גאווה, לכן היו אומרים את הפסוק הזה להנצל מהגאווה.
ו. צריך לעשות דברים מכל לבו, למה אנשים לא שמחים – כי לא עושים מכל הלב. אל תתפלל חצי או רבע מהלב, כי אז החצי השני בצער, הוא יפיל אותך בסוף. אם אתה עובד בעבודה לא מכל הלב – אף פעם לא תהיה שמח, תמיד יכאב לך. תשתדל שמה שאתה עושה – תעשה מהלב. נתת צדקה, שמרת שבת, עשית מעשה טוב – שיהיה מאה אחוז, אל תעשה את זה בחלק מהלב. מתי שאדם עושה את הדבר שלם – הדבר מושלם ומבורך, אבל מתי שעושים לחצאים – השלימות יורדת ומאבדים את הסיעתא דשמיא הגדולה.
ז. ערב יום כיפור וערב פסח אלו זמנים מיוחדים. ערב פסח זה גם זמן קשה,רוב האנשים נפטרים בזמן הזה, זה זמן מורכב. כל נדרי בערב יוה"כ – גבוה ביותר, זמן אחר שגבוה ביותר – כל חמירא וחמיע בערב פסח – דין ורחמים.זה זמן שאנשים נמצאים בחוסר ודאות – צריך להתחזק בו באמונה, זה הדבר הגדול שאדם צריך לשים אותו מול עיניו בכל כחו. בחודש ניסן נגאלנו ובחודש ניסן עתידים להגאל – אדם נגאל מהבעיות שלו. צריך להתחזק בבטחון, אדם צריך לשים מבטחו בהקב"ה, אדם אומר אני חכם – ה' אומר לו תסתדר לבד, אבל מתי שאדם אומר אני כבר לא חכם, אני לא יודע מה לעשות, אני משאיר לך את זה הקב"ה, אז הקב”ה מושיע את האדם. אבל הוא צריך לומר את זה באמת, לפעמים אדם אומר כך כי אין לו ברירה, צריך לומר באמת מכל כחו – אני משאיר את זה להקב"ה, אני לא יכול, אני נותן שאתה תחליט ותעשה ותוביל, תעשה מה שצריך לעשות – שם הקב"ה מתחיל, לוקח ומושיע את האדם, מוציא את האדם מאפילה לאורה, משנה עתים ומחליף את הזמנים. ברגע אחד חורבן גדול, וברגע אחר גאולה גדולה. ברגע אחד הישועה יכולה להגיע. האמונה של האדם צריכה להיות חזקה ביותר.
ח. אם ה' נתן לך בעיה זה בגלל שרוצה שתשנה את ההתנהגות שלך, ה'לא מצער סתם, אין לו נחת לצער אותך, אנחנו בנים של הקב"ה. אם נתן לך בעיה – סימן שה' רוצה שתתעורר, אין דבר שקורה סתם. מה זה ייסורים – אפילו אם שלחת ידך לקחת מעות מכיס שמאלי והכסף היה בכיס הימיני –זה כבר נקרא ייסורים. האדם צריך לשוב אל ה' ולהתעורר מכל דבר, כל דבר קטן שאתה רואה שלא הולך – זה גדר של ייסורים, לכן תחפש ותפשפש במעשיך. ואם ראית שאין כלום – תתלה בביטול תורה, אבל יש עוד דרך רחוקה להגיע למצב שאדם אין לו עוונות וצריך לתלות בביטול תורה. אדם צריך בכל כחו לבדוק את עצמו – בדיקת חמץ בעצמו. לא רק לנקות את הבית, אלא גם את המחשבה, הדיבור, כל הדברים הרעים –"ובערת הרע מקרבך", להשאיר עצמו זך ונקי להקב"ה.
